בחג השבועות, מגיע האביב לשיאו, זוהי “נקודת האופטימום” של האביב ובדיוק בנקודה זו קוצרים את החיטים שמהם אופים את הלחם. שבועות הוא הסיום של ספירת העומר, סופרים 49 ימים לעומר ושבועות הוא היום ה-50. 

חג שבועות בהקשרו העסקי

ספירת העומר מסמלת למעשה את התהליך שעוברת החיטה מהשלב הראשוני שלה כזרע עד השלב שמגיעה לבשלותה וניתן לקצור אותה. 

מה אנחנו למדים מספירת העומר על עולם העסקים?  

מספירת העומר אנו למדים שאין הישגים מידיים, אלא הישגים משמעותיים מגיעים אחרי תהליך ברור, מובנה, ממוקד ומדיד ולכן כל יום סופרים את העומר ובודקים מה הספקנו עד לנקודת הזמן הזו ולא שמים דגש על מה שעתיד להיות.

מדוע סופרים כל יום מחדש את מה שהספקנו עד היום?

כי לרובנו יש נטייה להישגיות יתרה, יש לנו נטייה לכבוש את היעד וישר לרוץ הלאה אל היעד הבא במטרה לכבוש גם אותו.
אבל רגע, איפה הטפיחה על השכם?
איפה לתת לעצמנו מילה טובה?
להגיד לעצמנו כל הכבוד על כל מה שהצלחנו לעשות עד כה?
לעיתים אנחנו שוכחים מה היה עד היום, איזה מאמץ השקענו ולאן הגענו בזכות עצמנו וכאילו מדפדפים את זה הלאה בפשטות… 

כדאי לעצור לרגע וליהנות מפירות ההצלחה, אלו שעמלנו כל כך קשה בכדי שיצמחו, להכיר את הטוב ולהעריך את עצמנו על העשייה המשובחת, זה יעודד אותנו, ימלא אותנו באנרגיה וייתן לנו “זריקת” מוטיבציה לקראת כיבוש היעד הבא. 

יותר מזה, התגמול שלנו על הצלחתנו צריך להיות מוחשי, כדי שנראה בעין את ההצלחה.
לדוגמה: כחלק מתהליך הייעוץ העסקי, ביקשתי מאחד מבעלי העסקים שליוויתי לקנות בקבוק יין ולהרים לחיים על כל הצלחה בסגירת עסקה, בדיוק לשם חווית ההצלחה המוחשית, כדי שיראה בעין. דרך פעולה זו עודדה אותו מאד, שיפרה את יכולת סגירת העסקאות שלו וגרמה לו להיות הרבה יותר טוב ובטוח בעצמו בכל הקשור למכירות. 

חג שבועות, המכונה גם חג הקציר או חג הביקורים זהו השני מבין שלושת הרגלים, החג מתחיל כאמור, יום לאחר סיום ספירת העומר שנמשכה שבעה שבועות. חג השבועות זהו גם חג מתן תורה, שכן לפי המסורת ביום זה השם התגלה לבני ישראל בהר סיני וכרת איתם ברית על כך שבחר בהם לעמו. בתום המעמד עלה משה להר סיני וכעבור ארבעים יום וארבעים הלילה, כשמשה ירד מההר והביא לעם ישראל את לוחות הברית, הם לא יכלו להסתכל על פניו, לפי הפסוק (שמות לד, כט):

והסיבה? עור פניו קרן ולכן בני ישראל חששו מלגשת אליו. מה אנו למדים מכך? 

1. התובנה הראשונה – לפני שמשיגים משהו עילאי, משהו מיוחד או נשגב צריך להתכונן ולחכות בסבלנות, אבל לדעת שההתמדה בסוף משתלמת. כך גם בעסקים, לא תמיד או יותר נכון רוב הזמן אנחנו רואים את התוצאה אחרי עבודה קשה מאד, אחרי מאמץ עילאי המלווה בסבלנות אין קץ.

   סיפור: כשרבי עקיבא היה בן 40 הוא היה ‘עקיבא’, אנלפאבית שהיה רועה צאן, עקיבא רעה את כבשיו של כלבא שבוע, שהיה מעשירי ירושלים, לימים עקיבא התחתן עם רחל, ביתו של כלבא שבוע, אמרה לו רחל: “אני מוכנה להתחתן איתך בתנאי שתלמד תורה”, אבל לפני הכל אתה צריך ללמוד עברית, ללמוד קרוא וכתוב. בעקבות דבריה של רחל, עקיבא בן 40 הלך לכיתה א’ ללמוד עם כל התלמידים בני ה-6.

   בסוף  יום הלימודים שאל אותם: “תגידו תלמידים יקרים, כשמים מטפטפים על האבן, האם הטיפה הראשונה עושה הבדל באבן?”
   כל התלמידים אמרו: “לא, לא רואים שום שינוי”.
   רבי עקיבא אמר: “בוודא שכן, הרי אם נגיד שהטיפה הראשונה לא עושה הבדל, אז אנחנו יודעים שלמעשה הטיפה השנייה היא הראשונה כי בעצם אם הראשונה לא עשתה הבדל אז השנייה היא הראשונה וגם היא, אם היא הראשונה, היא גם לא עשתה הבדל. זאת אומרת שאף פעם האבן לא תשתנה… הדבר אינו נכון כי אנחנו יודעים שלאורך זמן האבן משתנה ולכן גם הטיפה הראשונה עושה הבדל גם אם אנחנו לא רואים את זה בעין.”

2. התובנה השנייה – בכל קבוצה, צריך שיהיה מנהיג, אחד מתוך הקבוצה שיהיה השליח, הנציג. כי מישהו אחד צריך להוביל. אותו הדבר גם בעסק, כשמתווים לבעל העסק את הדרך לשחרר את עצמו מהעבודה השוטפת, הוא יכול להרים את הראש ולהפוך תוך זמן קצר מבעל מקצוע לבעל עסק, הוא למעשה הופך להיות “מנהיג” של העסק ומוביל אותו להצלחה. 

לסיכום, שבועות הוא חג, בעברית חג פירושו תנועה במעגלים, סיבוב, תנועה, המשכיות, יציאה מנקודה וחזרה לאותה הנקודה. מבחינה עסקית, בכל חג, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו 3 שאלות:
(1) האם הגענו לנקודה שהיינו בשנה שעברה הרבה יותר טובים?
(2) הרבה יותר מעניקים? מכילים? אוהבים? מחוזקים? 
(3) האם קידמנו את עצמינו? את החיים שלנו ואת העסק שלנו?

אם התשובה היא “כן”, אז מצוין אפשר להמשיך.
ואם התשובה היא “לא”, אז מצוין יש לנו הזדמנות לשפר בשנה הבאה.