תמונה ראשית לבלוג (6)

ניהול סיכונים בעסק | אייל פז יועץ עסקי בכיר

ניהול סיכונים: מה אפשר ללמוד מהשגיאות שנעשו בחברת התרופות 'טבע'?

חברת התרופות ‘טבע’ עברה בשנים האחרונות זעזועים משמעותיים שלוו בהפסדים ובפיטורי אלפי עובדים.

למרות מינויו של מנכ”ל חדש לחברה לפני כשנה וחצי, הודיע היום המנכ”ל: “השנה הנוכחית תהיה נקודת התחתית בחברה שלנו”. 

בשנים האחרונות בוצעו בחברה שורה של שגיאות וכשלי ניהול שעלו לחברה הון עתק.

השגיאות נבעו כתוצאה מהחשש מפקיעת תוקף הפטנט של תרופת הקופקסון, המיועדת לטפל ולהקל על החולים בטרשת נפוצה. תרופה זו לבדה הייתה אחראית על יותר מ–40% מהרווח התפעולי של החברה וגרסתה של התרופה איבדה את הגנת הפטנט שלה כבר במאי 2014. החשש מאובדן הרווח מהתרופה, אילץ את טבע  לקבל החלטה לגבי מקורות הכנסה שימלאו את החלל שהותיר פקיעת תוקף הפטנט. 

ההחלטה שנפלה בטבע הייתה לרכוש חברות המייצרות תרופות גנריות.

על פניו, ההחלטה נראתה טובה ומועילה, אלא שבדרך המימוש שלה היו מספר שגיאות מכריעות

  1. לצורך מינוף החברה, טבע השתלטה על חברות תרופות בעולם בהצעות רכישה גבוהות מאוד, דבר שגרם להשקעת תקציבים רבים ולהגדלת הסיכון של החברה.

  2. טבע הסתבכה במהלך יומרני של קניית חברה מקסיקנית בסכום של 2.3 מיליארד דולר, מבלי לערוך בדיקת נאותות מקיפה על החברה, שבדיעבד התברר, כי אינה עומדת בדרישות רשויות הבריאות המקומיות, וכי החברה הונתה את טבע.

  3. במטרה לרכוש את חברות התרופות, טבע הייתה צריכה למצוא מקורות מימון, מהבורסה, מהמשקיעים, ובכך יצרה חוב ענק לבעלי המניות.

  4. תפקידם של הדירקטורים, הממונים מטעם בעלי המניות, שתפקידם בין היתר לפקח על התהליך ויתרה מזאת, כבוגר קורס דירקטורים, אני יודע שאחת החובות הגדולות ביותר המוטלת על כל דירקטור, היא ‘חובת הזהירות’ תפקידה ליצור איזון בין שני צדי המתרס: מצד אחד, לדאוג לציבור בעלי המניות מפני תוצאה שלילית של החלטות הגובלות בחוסר מיומנות או פזיזות של מי ששלח אותם ומצד שני, לא להימנע מלקחת החלטות, לעיתים בתנאי חוסר וודאות.
    משמעותה של חובה זו היא שחובת כל דירקטור, באשר הוא, לנקוט בכל האמצעים האפשריים כדי להימנע ממעשה או מחדל שעלול לסכן את החברה.
    האם יכול להיות שהדירקטורים שמשו כ’חותמות גומי’ לכל מהלך שנעשה על ידי החברה?

 

ניהול סיכונים | מהם הלקחים שיכולים בעלי עסקים ללמוד ממקרה ‘טבע’?

  1. ניהול סיכונים – העולם העסקי הוא סביבה רווית סיכונים. כדי שבעל העסק יוכל לשרוד את הסיכונים אליהם הוא חשוף, ובכך לשפר את סיכויי ההצלחה והצמיחה שלו לאורך שנים, הוא נדרש לשאול את עצמו את השאלות הבאות: מה הסיכונים האפשריים? מה ההסתברות להתממשות הסיכון? מה יהיה היקף הנזק הכספי של החברה אם הסיכון יתממש? כיצד ניתן להתגונן? כמה הון צריך להקצות כדי לשרוד משבר? כל בעל עסק צריך כל הזמן להניח שתמיד קיימים ויהיו מתחרים, ותמיד המוצר או השירות שהוא חושב שהוא יחידי בתחומו, בלעדי ואין שני לו, זה רק שאלה של זמן, עד שיקומו מתחרים, או שיהיה שינוי ברגולציה, שינוי בטכנולוגיה, העלויות יעלו, יהיה שינוי בהעדפות האנשים. ולכן כל בעל עסק חייב להיערך ולבצע ניהול הסיכונים.

  2. הערכת מצב והעלאת שאלות – בכל עסק צריך שיהיה אדם שיהווה את “פרקליט השטן” וישאל שאלות “מקשות” ויעלה השגות, רצוי שיהיה זה אדם מן הצד ולא בעל העסק עצמו, לצורך שמירה על אובייקטיביות. כמו במודל ששת כובעי החשיבה של אדוארד דה בונו, מבין ששת הכובעים, הכובע השחור הוא המייצג את ההשתהות לצורך הערכה. הכובע השחור עוסק באמת ובמציאות: האם זה נכון? האם זה מתאים? האם זה יצליח? כמו כן, הכובע השחור מעלה חשדות וסיכונים: ממה עלינו להיזהר? אילו בעיות ייתכנו בהמשך? מה יקרה אם לא? איך נערכים? מהי תוכנית המגירה שלנו.

  3. מערכת פיקוח הדוקה – ראייה מערכתית של הצוות המנהל, לגבי מוצרים, שירותים, ניהול עובדים, פיקוח על תזרים מזומנים, על תהליכי שיפור ועוד.

לסיכום, מאמר זה נועד בכדי שבעלי עסקים, יוכלו ללמוד מהשגיאות של ‘הגדולים’ וליישם את הלקחים שליבתם היא ניהול סיכונים, גם בעסק הפרטי. 
רוצה עסק רווחי ויציב? אני כאן בשבילך
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Share on pinterest
Pinterest
Share on whatsapp
WhatsApp
Share on facebook
Facebook
הדמיון שבין עסק למדינה
ניהול

הדמיון שבין עסק למדינה

כל בעיה היא הזדמנות
תקווה

כל בעיה היא הזדמנות